יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

מרדכי גבירטיג -1877- 1942 הטרובדור הגדול של העם היהודי.




שיריו של מרדכי גבירטיג, הם נכס צאן ברזל של העם היהודי .
שירים אשר הפכו  "עממיים"  עוד בחייו.  אין אמן אשר שר יידיש,
שלא כלל באלבומו מספר שירים של המשורר המיוחד הזה.


מרדכי גבירטיג נולד בשנת 1877 להוריו יצחק ושפרה בֶּרטיג [בערטיג]
משפחה דלת אמצעים מן העיר קראקוב שבפולין.
כבר בילדותו, בגיל 10, נאלץ לנטוש את ה"חדר"
לצאת לעזור לפרנסת המשפחה, כשוליית נגרים.
כל חייו התפרנס מעבודות נגרות. אך מאחר והיה אדם חלוש
מבחינה פיזית, הסתפק בשיפוץ רהיטים ישנים,
במחסן אותו חילק עם אחיו ליאון.


מרדכי גבירטיג, כתב כ 160 שירים בימי חייו.
מרדכי גבירטיג [בערטיג ] 1877-1942
ייחודו בכך, שהלחין גם את המנגינות לשיריו,זאת מבלי שלמד
מוסיקה  וכל השכלתו הפורמאלית מסתכמת בכמה שנות לימוד ב"חדר."


על שיריו נהג לחתום בשם העט גביר'טיג.
על פי גירסה אחת הכינוי נובע מ"געבורט" שפירושו לידה.
לפי גירסה אחרת נטען, כי  כאשר נשאל לפירוש שמו,
ענה : כשהוא כותב שיר, הוא חש כגביר, בערטיג הוא סתם נגר.

 לפני זמן מה פנתה אלי ציירת חיפאית, בבקשה לשלוח לה 
את ספר השירים של גבירטיג.
- מה תועלת תצמח לך מספר, בשפה שאיננה מובנת לך ?שאלתי. 
- את גבירטיג אני שומעת עם הנשמה ! ענתה לי.



קטע מתוך ראיון שהעניק הפזמונאי יורם טהר-לב, 
לעיתון "ישראל היום"  ספטמבר 2013


















גבירטיג היה נשוי לבלומה, אחות גיסתו - אשת ליאון אחיו, 
שגם שידכה ביניהם. 
הוא נישא בגיל 32, גיל מבוגר לנישואים באותן שנים.
נולדו להם שלוש בנות : שפרה, חוה ולאה.
בת נוספת, רוזה, נפטרה בילדותה בגיל 14 חדשים.
 
לאחר נישואיו והולדת ילדיו, זוהתה אצל גבירטיג מחלת האנגינה פקטוריס [תעוקת לב]
מחלה שהעיבה גם על סגנון שיריו. פחות פאתוס סוציאליסטי – בונדיסטי,
לנימה מרוככת יותר, של שירים מהווי המשפחה, זכרונות וגעגועים.


גבירטיג היה אוטודידאקט, להוציא כמה שנים ב 'חדר'
אותו נאלץ לעזוב כבר בגיל עשר, הוא החל לרכוש השכלה בעצמו.
את מילות השירים חרז בראשו במהלך היום. את המנגינות הלחין 
לאחר שעות העבודה, באמצעות חליל הרועים הפולני, הפויארקה,
אותו נשא עימו לכל מקום שהלך. התיאום בין המלים למנגינה  
מדהימים עד היום את שומעיו.


מאחר ולא למד לכתוב תווים נעזר לצורך כך בידידו ושכנו, יוליוס הופמן.
את השירים היה משמיע לבני משפחתו ומקורבים. ואמני הבמה הקלה.
עד שהתפרסם ברחבי קראקוב ובפולין, אח"כ ברחבי אירופה ובעולם היהודי כולו.
ידוע שעסק גם בתיאטרון . אך לא נותרו עקבות מפעילות זו.


לקט ראשון משיריו פורסם ע"י ידידים מקראקוב, בשנת בשנת 1906
אמנים החלו להשמיע אותם, אחר כך גם הרדיו החל לשדר את השירים.

בשנת 1920 ביקרה אצלו הזמרת / שחקנית האמריקאית,
מולי פיקון יחד עם בן זוגה. הם רכשו ממנו שני שירים :
" קינדער יאָרן " [שנות ילדות] ו- " הוליעט הוליעט קינדערלעך "
[הולו הולו ילדים ] ב"סכום עתק" של 25 $ לשיר.
מה שאיפשר לו לממן את קובץ השירים השני שלו,
" פֿאָלקסטימלעך " [עממי] שיצא לאור מיד אחרי הביקור.


אוסף השירים העיקרי שלו "מיינע לידער" [השירים שלי]
שפירסם אותו בעולם היהודי, התפרסם בשנת  1935 ומהדורה
נוספת בשנת 1936. לשירים צורפו תווי המנגינות, שכתבו עבורו 
ידידיו יוליוס הופמן וברוך שפרבר.
בתום המלחמה בשנת 1946 יצא לאור, בקרקוב, ספרון נוסף שלו
עם 15 שירים שנכתבו במהלך המלחמה, בשם "ס'ברענט"
לרוב השירים בספרון, לא נכתבו מנגינות.

 מרדכי גבירטיג הוא משורר המופיע אחת לדור או לכמה דורות,
 אם בכלל.
כשם, שאני מניח, לא תקום לנו במהרה משוררת [ או משורר ]
בסדר גודל של נעמי שמר, הרי שגבירטיג היה ה "נעמי-שמר" של הגולה.




 

גבירטיג [עומד שני משמאל] בקרב בני משפחה וידידים


















גבירטיג, יכול להחשב לא רק כמשורר עממי, אלא איש אשר בתוך עמו הוא ישב.
כל חייו הוא בילה בקראקוב, כתב על נושאים שהעסיקו את בני עירו ואת בני דורו,
ברחבי פולין כולה.
למרות הפירסום הרב לו זכה, נותר גבירטיג איש קשה-יום,
אשר לחם את מלחמת הקיום עד סוף ימיו.
את הבית, ברחוב ברק יוסלביץ 5, ברובע קאזימייש בקראקוב,
הוא מתאר כבית דל אך נוח, שהיה הומה אדם, ידידים אמנים ומוסיקה.
כמי שחש עצמו אחד מן העם, היה חדור הכרה סוציאליסטית מעמדית.
כחבר ה"בונד" נלחם בשיריו, את מאבקי המצוקה של מובטלים,
רעבים ומוכי גורל אחרים, כולל יצאניות וגנבים יהודיים.
שיריו גדושים בזכרונות ילדות, שלו עצמו וגעגועים לימים עברו.


אפילו את הימים הקשים ב"חדר" עם רבי רגזן ומצליף
[מאָטל, משהלע מײַן פֿרײַנד] זכר בגעגועים.
הנושאים שעסק בהם, מקיפים את כל תחומי החיים של עם :
עוני, מצוקה, שמחות, אהבות, געגועים , הומור,
מילדות ועד זיקנה. בין אם במשפחתו שלו או של אחרים.
בשיר אחד, יכול היה לפרוש מסכת חיים שלימה.



למרות השכלתו הפורמאלית הדלה, שפתו היתה עשירה
ופניני הלשון שלו, הופכים כל שיר לחוויה.
כך ניתן למצוא בשיריו את ההברקות הבאות :

"...אין דער פֿרעמד נישט געהאַט צום לעבן,
געבעטן ברויט, אַן אָרעמער פֿלעגט נאָך געבן..."
[בניכר לא היה לקיומי, ביקשתי לחם, אך רק אביונים נהגו לתת..."]
מתוך השיר: "אברהמל דער מרוויחער."
שיר על גנב יהודי המסביר את הסיבות להתדרדרותו לפשע.

או: "... צוויי דלותים גייען טאַנצן אָן אַ גראָשן געלט "
[שתי דלויות יוצאות במחול, ללא פרוטה בכיסם "]
מתוך השיר: "פֿאַרוואָס וויינסטו שיינדעלע"
אם הגוערת בבתה, על בחירתה להנשא
לאהוב ליבה, שוליית חייטים עני.



או "...נחומל מײַן לעבן, נחומל דו מײַן,
ביסט געווען מײַן חתן, מײַן מאַן וועסטו נישט זײַן...
[נחומילה יקירי, נחומילה שלי עד כה היית חתני,
אך  לא תהיה לבעלי,..." ]
מתוך השיר : "חנהלע ונחומל."
על עלמה המפקפקת ביכולתו של ארוסה, חייט עני,
לפרנס אותה לאחר הנישואים.



או "...אַ ײִנגעלע, אַ קלוגער חתן-בחור,
זאָל ליגן אַזוי נאַס, ווי אין אַ טיַיך ?"
[ילדון, עילוי, בחור-חתן כמוהו.
ישכב בתוך שלולית, כמו באגם ?..."]
מתוך "יאַנקעלע" שיר ערש, נסיון להרדים ילד, סרבן שינה.


אגב, בסיום כל הרצאה
( ולאו דווקא על גבירטיג ) אני מאפשר לקהל,
לבחור שיר מבית אבא - לבקשתם - להשמיע אותו כהדרן.
השיר "יאַנקעלע" הוא השיר המבוקש ביותר.
חלק מן המבקשים מופתע כשאני מספר להם, שזה גבירטיג.
בטוחים שהמלים והמנגינה "עממיים."
מה שמוכיח עד כמה הפכו השירים שלו לפולקלור.


גבירטיג היה יכול לסיים את חייו בין הדמויות
האהובות שמילאו את שיריו, אלמלא חשרת העבים,
שכיסתה את שמי אירופה וגזרה את גורלו לשבט.
בשנת 1936 בעיירה פשיטיק (Przytyk ) במחוז קיילצה,
הנודע לשמצה, נערך פוגרום ביהודים ונרצחו עשרות.
גבירטיג , חזה את האסון המתקרב.
הוא כתב את השיר "ס'ברענט." - שיר העיירה הבוערת [1938]
קריאה מפורשת לאוכלוסיה היהודית לקום ולהתגונן.



לראשונה אחרי 2000 שנות גלות, נשמעה קריאה 
כזאת מפי דמות ידועה בעם היהודי.
בתקופת מלחמת העולם השניה שפרצה סמוך לכתיבת השיר
ראו בני הנוער הלוחם בגיטאות - ובקרקוב בפרט -
בשיר "העיירה הבוערת " את המנון הקרב שלהם.

הנגר החולני מקראקוב, על תקן מתיתיהו החשמונאי.

מלחמת העולם השניה, מצאה את גבירטיג, במקום מושבו בקראקוב.
הגרמנים אשר כבשו את פולין מיקמו את מפקדת הכיבוש
ואת מפקדת חיל המצב, בארמון הקיסרי העתיק במרכז העיר.
היגלו את יהודי הרובע היהודי, קאזימייש, אל הכפר לגיבניקי
(Lagiewniki) הסמוך לעיר.


לאחר שתי שנות גלות, הוחזרו היהודים לגיטו
והחלו להשלח למחנות ההשמדה בלז'ץ ואושוויץ.
ב 4 ביוני 1942 נמצא גבירטיג במשלוח
אשר עמד לצאת אל מחנה ההשמדה.
בדרך נורה למוות על ידי קלגס נאצי אשר ירה בו
ובידידו הצייר דוד נוימן, שניסה לגונן עליו.

מקום קבורתו לא נודע עד היום ויש לשער כי מצא
את מקום מנוחתו האחרון בקבר אחים בפאתי קראקוב,

יחד עם קרבנות אחרים שנרצחו ע"י הנאצים ימ"ש.













ככר המשלוחים.

צרורות מיותמים, שנותרו ברחוב
לאחר משלוח נוסף למחנות המוות.

























המפעל של אוסקר שינדלר בקראקוב.
בזכותו ניצלו יהודים רבים. [התמונה באדיבות מר איציק מוזן.]



מפת הגיטו בקראקוב, בציון מקום הרצחו של מרדכי גבירטיג.  [בתמונה משמאל ]















לוח זכרון-הנצחה, שהניח יעקב לעזער על קבר אמו לאה.
בבית העלמין בקראקוב לזכר מרדכי גבירטיג,
ובני משפחתו אשר ניספו בשואה ומקום קבורתם לא נודע.
שמות בני המשפחה המופיעים על השלט: פרט לגבירטיג עצמו, 
הן בלומה אשתו. בנותיו: שפרה ובעלה חנוך.  חוה ולאה [לולי[
יעקב ואחיו היו מאורסים, לשתים מבנותיו של המשורר.



















בנותיו של המשורר חוה ולולי מצאו מסתור בדירתו של יעקב לעזער בגיטו,
עד שנשלחו אל מותן באוגוסט 1944.
יעקב לעזער, אחיו שלום ואחותם פרלה, ניצלו הודות למפעלו של אוסקר שינדלר.






בתו של יעקב לעזער, לילי לעזער-הבר,
על קבר סבתה  בקראקוב,
אשר על מצבתה הניח אביה את השלט
לזכר משפ' גבירטיג.
 
לילי הבר משמשת כיום יו"ר ארגון יוצאי קראקוב
ויו"ר ארגון הגג, של יוצאי פולין בישראל.







שמות בני המשפחה, אשר השלט מנציח,
מנציחים גם שניים מן השירים היפים ביותר, של גבירטיג.

לרגל חתונתה של בתו הבכורה שפרה, עם בחיר ליבה חנוך שטמברגר,
כתב גבירטיג שני שירים,  [1935].
את השיר "רייזעלע "
בו כלל, ככל הנראה את שמה של בתו הפעוטה רוזה
אשר נפטרה בגיל 14 חדשים - אותו הקדיש כמתנה לזוג הצעיר.
את השיר "דריי טעכטערלעך"  [שלוש בנות]
אשר מתאר את נישואי שלוש בנותיו , הקדיש לאשתו בלומה. [בלומקה]
בפועל התקיימה רק חתונתה של שפרה.
השתים האחרות ניספו בשואה, בטרם הספיקו להנשא.


כ"כ מונצחות  על השלט רנה ועדה לבית מייזלס.
ידידותיו  של יעקב לעזער.


 יעקב גרוס ז"ל ולילי לעזער-הבר תבל"א, מספרים לנדב מנוחין *
על הקשר שלהם לעיר קראקוב   ולמרדכי  גבירטיג.
גלי צ.ה.ל, יום השואה 2010 לחץ לשמיעה

* נדב מנוחין, שדר ועורך בגלי צ.ה.ל. 
כיום סטודנט לתואר שני בהיסטוריה,
באוניברסיטה העברית בירושלים
ועורך תכניות בוואלה-תרבות.




עמוד מתוך הספר  העיירה בוערת
בתחתית העמוד מספר שורות בכתב
ידו של גבירטיג.

בשנת 1967  פרסמה "מורשת" באמצעות
"ספריית הפועלים" את הספר
"העיירה בוערת"  [אונדזער שטעטל ברענט]
אוסף מתוך כתבי היד המקוריים של  גבירטיג  
בתרגומו של מרדכי אמיתי עם עיטורים של שרגא ווייל.


























אוסף מתוך כתבי היד המקוריים של  גבירטיג 
אוסף השירים של גבירטיג כולל אלו שנכתבו בגיטו
ובגלות לגיבניקי בזמן המלחמה,  נשמר ע"י בנותיו של יוליוס הופמן,
שהתחזו לנוצריות וניצלו.
את השירים העלו לישראל ומסרו אותם לידי המשורר אבא קובנר.
זה מסר אותם למוזיאון "מורשת"  בקיבוץ גבעת חביבה.
חלק מן השירים הגיעו למוזיאון יי.וו.א, בניו יורק. שם הם מאוכסנים עד היום.



מלחין, לא יהודי, יליד גרמניה (1946) בשם מנפרד לם,
במחווה כלפי העם היהודי, כינס את כל שירי גבירטיג מרחבי העולם.
הוא גילה כי לרבים מן השירים, שנכתבו בזמן המלחמה אין מנגינות.
בין אם משום שגבירטיג לא הספיק לכתוב אותן,
או שלא היה מי שיכתוב
לו את התווים. [יוליוס הופמן ניספה באושוויץ.]

על כל פנים, לם נטל על עצמו את המשימה והשלים להן את המנגינות.
מביני דבר אומרים שהמוטיבים המוסיקאליים שלו
הם "גבירטיגיים" אופיניים. הוא למד אותם על בוריים,

מנפרד לם, פירסם שלושה תקליטורים, עם שירי גבירטיג.
כמו כן, הפיק ספר מהודר עם השירים, כולל תווים והוראות ביצוע.
הוא עצמו שר את השירים, יחד עם תזמורת כליזמרים, שהקים.
לם נחשב כיום להמומחה, בהא הידיעה, של שירת גבירטיג.
מרצה על מורשת גבירטיג ברחבי גרמניה, אירופה וגם בישראל.





מנפרד לֶם בכיתת אמן.
















 בשנת 2000 העלה תיאטרון ה"יידישפיל" את המחזה "גבירטיג"
מאת המחזאי יהושע סובול. בכיכובם של גדי יגיל ויעקב בודו. 



שחקני ה"יידישפיל"  לאחר ההצגה "גבירטיג "





ביתו של גבירטיג ברח'  ברק יוסלביץ' 5 בשכונת
קאזימייש. בחזית ליד הכניסה, תבליט של דמותו.




גבירטיג - התבליט בחזית הבניין . בכותרת העגולה  
שורה מתוך שיר שכתב, כאשר פונה לכפר לגבניקי,
"בלײַב געזונט מיר קראָקע " - היי לי שלום קראקוב.

יוליוס הופמן ומשפחתו,שכנו הקומפוזיטור שרשם לגבירטיג
את תווי השירים. בנותיו הסתירו את המחברות עם השירים
שכתב בזמן המלחמה ואת אוסף שיריו והעלו אותם לישראל
אחרי המלחמה.












גבירטיג שני משמאל, בין ידידים.




הכרך החמישי של האנתולוגיה
לשירי העם ביידיש הוצאת מגנס
המוקדש לשירי גבירטיג.




60 שירים בלתי ידועים של גבירטיג
שנמצאו במוזיאון "מורשת" בגבעת חביבה.














בשנת 2003 הפיקו צמד אמנים הולנדיים,
המלחין ז'אק וורהייאן - [ Jacques Verheijen ]
והזמרת מריאן ואן אורת [ Mariejan van Oort ]
דיסק בשם "מײַן פֿײַפֿעלע" המבוסס ברובו
על מלים לשיריו הבלתי ידועים, של גבירטיג,
כפי שהתפרסמו באותו הספר.






ספרו של נתן גרוס, פרי מחקר של כשני עשורים.
הוצא לאור בשנת 2009 ע"י בנו יעקב גרוס.

הספר תורגם מפולנית ע"י ד"ר אריה בראונר
 ומכיל תרגומים של שירי גבירטיג לעברית,
מאת משה סחר וד"ר בראונר עצמו.



במהלך השנים, הפיקו אמנים שונים, אלבומים עם שיריו של גבירטיג.
למעשה אין אף אמן אשר הוציא אלבום שירים ביידיש -  גם גויים !
שלא כלל בו כמה שירים של גבירטיג. האלבומים מטה, הם על טהרת שיריו.


ג'ניה פיירמן שרה גבירטיג













סידור בלארסקי שר גבירטיג
















חוה אלברשטיין ומייק בורשטיין
שרים גבירטיג יחד וכל אחד לחוד.
















מייק בורשטיין שר גבירטיג בעברית
לתרגומיו של משה סחר.




























                     במאי הסרטים נתן גרוס מספר על גבירטיג... לחץ לשמיעה.






להמשך קריאה הפרק : א רויטער צייכן. (אות גבורה )

7 תגובות:

  1. אלי יישר כח על מלאכת הקודש שבהצלת היידיש בכלל ובמקרה הזה, גבירטיג בפרט.
    כתוב מענין ומקיף וגם מרגש.
    מזל שיש לנו אספנים כמוך שמנציחים את העבר.

    השבמחק
  2. נפלא. מפעל חשוב מאד. לידיעתך: קבוצה של נגנים ישראלים (חנן בר סלע, חיים קנובלר, אריה ברקוביץ, שמואל מולה שייביץ, ויוסי פפו לוי והזמר חזן מנחם גולן הקליטו דיסק עם 15 משירי גבירטיג. קריינות: יהודה קנובלר. אוכל לשלוח לך את הדיסק. מרשים בהחלט.

    השבמחק
    תשובות
    1. לילי היקרה,
      מי כמוך יודע כמה אני להוט, אחר כל פיסת אינפורמציה, על האיש המופלא הזה,מרדכי גבירטיג.
      ללא ספק האיש שהוא היהלום בכתר התרבות של העם היהודי. בזכותך צברתי עליו עוד כמה פיסות מידע, במהלך השנים.
      כמובן, שאשמח לקבל את הדיסק.

      מחק
  3. נכדי שוהה עכשיו בפולין. הוא ובני כיתתו שרו את שירו של גבירטיג קעצאלע בבית הכנסת בטיקוטין.
    אני מנסה למצוא את המיעלים באידיש של השיר ואם יש תרגום.

    התוכל להנחותני:
    kassifus@yahoo.com

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מניח שכוונתך לשירו של גבירטיג : "הונגעריק דיין קעצעלע." [רעבה חתולתך]
      אעביר לך את המלים וקישור לביצוע מושר באמצעות הדואר האלקטרוני.

      מחק
  4. אלי שלום,
    תודה על הבלוג החשוב!
    אני מחפשת תרגום בעברית לכל שירי גבירטיג. האם יש בנמצא? אני בעיקר מחפשת שירי אהבה שלו, צריכה תרגום. אם תוכל להפנות אותי למקור אודה לך. אם יש ברשותך, זה מאוד יעזור גם כן.
    כתובת האי מייל שלי: irithod@gmail.com

    תודה רבה,
    עירית

    השבמחק
    תשובות
    1. עירית שלום ומועדים לשמחה !
      המקור לתרגומים של שירי גבירטיג [וכן כל שאר השירים ביידיש]
      היא האנתולוגיה לשירי עם ביידיש, הוצאת מגנס. [הכרך החמישי מוקדש לשירי גבירטיג]
      האנתולוגיה נמצאת לרוב, בחדרי עיון של ספריות ציבוריות.

      בהצלחה !
      אלי

      מחק