המרדף אחרי שיר ה"אקסודוס"

[מתוך ההרצאה "בין שואה לתקומה"]

הסיפור שלי עם שירי העם ביידיש, מתחיל עוד משחר ילדותי.

המקור היחידי לאותם שירים היתה אמי ע"ה. בחלקם שירים ששמעתי

אותה שרה, מן הסתם עוד בילדותי המוקדמת דהיינו בין הגילאים 1-3 שנים.
גיל אשר הספרים העוסקים בפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד,
מציינים כי ילדים אינם זוכרים דבר וחצי דבר, מן הגילאים האלה.

איכשהו המוח שלי קלט את השירים לא שידר אותם לתודעה,
אך גם לא מחק אותם. עד שבאתי ושלפתי אותם משם, בכוח הרצון.

אחד מן השירים הללו היה מונח אצלי שנים ארוכות אי שם בתחתית,
סף הזיכרון. צף ועלה, רק לאחר שהחלטתי לשחזר את השירים,
שאמי ע"ה שרה אותם. שיר אשר התחבר באחת התקופות הסוערות,
בחיי העם היהודי, ערב קום המדינה, סיפורה של אניית המעפילים
ה - "אקסודוס. "

ה"אקסודוס" לאחר ה"טיפול" של המשחתות הבריטיות. צילום : תום דייל.

בין השנים מאז תום מלחמת העולם השניה ועד עלייתנו ארצה

לאחר הכרזת העצמאות, שהתה משפחתנו במחנה עקורים בגרמניה.

המחנה – אשר במרכזו היה קסרקטין ענק של הצבא הגרמני המובס,

שכן בעיר אוּלם [ulm] לא הרחק מן העיר מינכן, בירת בוואריה.

מחנה העקורים באוּלם [ulm] שבגרמניה בעת עצרת אופיינית.

הנואם על הבמה, אבי המנוח.

במחנה הזה, התנהלו החיים סביב מכשירי הרדיו. מקור המידע העיקרי

למתרחש בעולם. ובשנים ההן, 1945 – 1948 העולם היהודי היה כמרקחה.

שיגרת המחנה היתה : עצרות, מצעדים, מחאות. נאומים חוצבי להבות
בגנות הספר הלבן, עליה חופשית, מדינה עברית וכיוצא באלה פעילויות.

עד ששר ההיסטוריה זימן לעקורים את פרשת האקסודוס.
פרשה שהסעירה את הרוחות במחנה, למקרה שמישהו עד אז, השתעמם חלילה.

אנשים היו צמודים אל מכשירי הרדיו, במעקב אחר האניה, הניסיון שלה,

להבקיע דרך אל חופי הארץ, הקרב שהתחולל בלב-ים,
נגד כוח עדיף של משחתות בריטיות - מול חופי עזה -
הגירוש דרך נמל חיפה , השביתה בנמל דה- בוק הצרפתי
והחזרת העקורים לגרמניה.

עצרות והפגנות תמיכה במעפילי האקסודוס.

מצעד נגד מדיניות הספר הלבן של הבריטים
הכיתוב בכרזה: "הלאה שודדי הים האנגלים "

עם הגעתם לגרמניה של כ- 4500 הנוסעים,
נפוץ במחנות העקורים שיר שכתבו שניים ממעפילי האניה.

השיר בקצב המארש, התאים למצעדים ולעצרות שהתקיימו במחנה.
את השיר הזה לא שמעתי מעולם בביצוע מוקלט. משך שנים ארוכות תהיתי
לאן נעלם השיר הזה ? אי שם נותר בי דיסוננס -קוגניטיבי, ללא מענה.

זריקת מרץ, להתחיל בחיפושים מחודשים החל עם התפתחות
אתרי הפורומים למיניהם, דו שיח אינטראקטיבי עם גולשים אחרים.

משך 5 שנים העסקתי את הגולשים של פורום יידיש בתפוז,

בשאלה מי מכיר את השיר מי יודע עליו משהו ?

לו הייתי שואל : מי מכם היה על "האלטלנה" ? מן הסתם,
הייתי מקבל תשובות רבות יותר .

אלה שריחמו עלי, ניסו לנחם אותי בגירסה הסכרינית של פט בון.

שיר הנושא, מתוך הסרט האווילי של אוטו פרמינגר על האקסודוס.

סרט יוקרתי בסינמסקופ, בהשתתפות שורה ארוכה של כוכבי קולנוע
שהופיעו על הסט. גרוטסקה הוליוודית נבובה על פי ספרו של ליאון יוריס.

שיר יפה כשלעצמו, עשה שירות טוב לעניין הציוני

בראשית שנות קיומה של המדינה.

אבל אני בשלי : זה לא זה ! זה לא השיר שאמ'שלי שרה.

איכשהו התגלגלה לראשי המחשבה שמא אני עוסק כאן

במקרה אבוד מראש.

עברו כל כך הרבה שנים מאז. לא שמעתי, שמישהו שר את השיר הזה.

מי יתקע לידי, שחוץ ממני יש עוד מישהו ששמע עליו ?

ציוץ ראשון בקע מכיוונה של שרהלע, חברתי לפורום יידיש.

הליטבאקית הקטנה שאמה נשאה אותה ברחמה,

לא נולדה אמנם על האקסודוס, אבל היא היתה שם.

אביה המנוח, עורך-הדין משה (קרייצ'יק) קרת ז"ל שהיה עדיין בחיים,

והיה על האקסודוס סיפר לה את הפרטים הבאים - לידיעתי:

הוא שמע על שיר כזה, אך לא מכיר אותו.

ציין את שמות המחברים לולה פולמן – ויצחק פרלוב

וכי הם היגרו לדרום אמריקה מייד לאחר עלייתם ארצה .

את מילות השיר זכרתי באופן חלקי, לפחות את הבית הראשון והפזמון.

את שאר המלים, סיפק לי חיים לוי מנהל פורום יידיש בתפוז.

עובד בספריה הלאומית בירושלים. הוא ממונה שם על אגף היידיש.
מוצא הכל ! לא יודע מה הייתי עושה בלעדיו .

שלחתי מכתב לגברת חנה מלוטק,אשר הלכה בינתיים לעולמה,
מן המכון למורשת שפת היידיש של יי.וו.א. Y.i.v.o]] בעיר ניו-יורק.

היא ובעלה המנוח יוסף מלוטק פרסמו כמה ספרים, עם אוספים

של שירי-עם יהודיים. הייתי בטוח שתדע לענות על השאלות שלי .

התשובה שקיבלתי ממנה, אכן איששה את הגירסה של שרהלע ואביה.

אלה המלים שחוברו ע"י בני הזוג פולמן ופרלוב. ליד שמותיהם

הוסיפה את המילה "ארגנטינה. "

אבל היכן המנגינה ? באיזה תקליט ניתן לשמוע את הביצוע המושר ?

הנסיון להוציא ממנה עוד קצת מידע, לא צלח. היא לא חזרה אליי יותר.

כנראה שבזאת תמו גם אצלה, התשובות לשאלות שלי.

מה נותר, אם כן ? להכות את "המומחה."
ומי זה המומחה ? ספריית התקליטים של קול ישראל.

ניסחתי מכתב יפה למנהל הספריה וביקשתי, יפה, אם ידוע לו משהו על השיר.

כנראה, שלא ידוע לו משהו על השיר. לא קיבלתי מהם כל תשובה.

אולי הכיתי את המומחה, אבל הוא לא טרח להודות בכך.

כתבתי מכתב לראובן (רוברט) פרידמן, בעליו של "קטלוג פרידמן " הנודע.
הוא ענה לי, שלא נמצא שיר כזה ברשומות שלו.

חיים לוי , אשר יש לו גישה למאגר השירים במכון הפונוטיקה,
בספריה הלאומית בירושלים, אישר באזני כי לא נמצא שיר כזה
בכרטסת שלהם וספק אם הוקלט אי פעם על תקליט כלשהו .

פריצת דרך של ממש התחוללה, כאשר ידידי ובן בריתי גסטי-אושפיזאי

שלח לי קישור לסרט "החול והים" של בני הזוג זרצקי,

סרט דוקומנטרי אשר הופק עבור ערוץ 8 בטלויזיה.

גסטי, קצין משטרה בדימוס, ידיד ותיק, המלווה את הפרוייקט שלי שנים רבות.

בתמונה מתוך הסרט, אייק אהרונוביץ'
על גג ביתו בזכרון יעקב. הבית בנוי דמוי ספינה,

נתן לאייק הרגשה כאילו הוא בים, גם כאשר היה על היבשה.

הסרט העוסק במפגש בין קפטן האניה האגדי אייק אהרונוביץ המנוח,
לבין מרדכי רוזמן ז"ל חבר קיבוץ העוגן. מי שהוצג כנציג המעפילים
על האקסודוס והיה לו חלק מכריע בארועים אשר התחוללו על האניה.

גסטי הוסיף שאלה האם מוכר לי השיר המושר בעצרת.
איזו עצרת ? מי שר ? מה שר ?

עד היום אני משוכנע, שהבחור לא ידע , מה הוא מצא
וכי זהו השיר שאני מחפש. שאל בתמימות -
כמו על הרבה שירים, שנהג לשאול אותי במהלך השנים.

בתחילת הסרט מפעיל אייק את מכשיר הווידאו עם התוכנית "חיים שכאלה."
תוכנית אשר הופקה עליו, אי שם במחצית שנות השבעים של המאה שעברה.

ברקע התנגן לו שיר האקסודוס.

הרצתי מכתב לעורכי התוכנית "כך - היה" בערוץ הראשון: בני עורי ויגאל רביד.
האם אפשר לקבל שידור חוזר של השיר ?
נענו לבקשתי ברצון ועל כך מגיעה להם התודה.
לא היה שם ביצוע ממשי של זמר. כמה אנשים בקהל פיזמו את השיר.
אבל התחלה טובה, יש קצה חוט.

תמונה מתוך "חיים שכאלה" עם אייק אהרונוביץ,

רב החובל של האקסודוס - מתוך התכנית "כך היה".

ההפתעה הגיעה בהמשך הסרט. צולם שם ארוע, אשר התקיים

באולם "הקאמרי" [כיום בית לסין] במלא 60 שנה לפרשת האקסודוס.[2007].
בטקס הוענקו אותות הוקרה על גבורתם, ליוסי הראל מפקד האניה
מטעם הפלמ"ח ואייק אהרונוביץ, רב החובל של האניה.

בפתיחת הארוע, עמד זמר, שהיה אז אלמוני מבחינתי,
על הבמה ושר את שיר האקסודוס. הקהל, כיבד את השיר בעמידת דום.

מושמע בסרט רק הבית השני מתוך השיר.

הרצתי מייל תשובה לגסטי־אושפיזאי שאלתי :

מי זה הזמר ? אולי הוא הקליט פעם את השיר על תקליט/קלטת/ דיסק.

גסטי יצא דחוף למשימה, במאמץ לפתור עבורי את כתב החידה.

הגיע במאמציו עד לשאול ביבר המנוח - אבי הלהקות הצבאיות -
ביבר ירה את שם הזמר: אברהם [אבא] פורמן,
חבר אחת מלהקות הנח"ל הראשונות .
לאחר שכנוע קל, הוסיף גם את מספר הטלפון שלו.

בינתיים התרחש נס קטן, בחיפוש שיגרתי בגוגל הגיע גסטי־אושפיזאי,
לאתר ה"פלי"ם ההעפלה והרכש" שם למרבה הפלא, אותו אבא פורמן שר את השיר במלואו.

את הסיפור מאחורי הזֶמֶר הזה, באתר ה"פלי"ם ההעפלה והרכש"

סיפר לי עורך האתר צבי בן-צור כלהלן :
השיר הושר בשנת 2007 במפגש הצדעה
של הפלמ”ח - לפלי”ם ולאנשי האניה, במלאת 60 שנה למסע האקסודוס.
צבי ושותפו לאתר, אביו יהודה בן-צור, מצאו באחד מעלוני הפלמ"ח
את תרגומו של חיים גורי לשיר והעלו אותו לאתר. לחץ.
על הזימרה של אבא פורמן ניצח המעבד ומנצח המקהלות הוותיק,
מרדכי שלף [חבורת שוהם] אשר נשמע ברקע כשהוא מדרבן את הקהל
להצטרף לזימרה ולשיר ב- "לה־לה־לה, למי שלא יודע את המילים."

האתר עצמו, כפי הנראה, עלה לאויר במקביל .
כאשר אני חיפשתי את השיר מעבר לאוקיינוס האטלנטי,
הווטרנים מן הפלמ"ח שרו אותו כאן, בארץ הקודש,

ביידיש צחה וב- לה־לה־לה.

סוף דבר.

נמצאה האבידה. היה שיר כזה, שרו אותו, אבל נשכח משום מה.
כמו כל פרשת האקסודוס, אשר כמעט ולא שומעים עליה, בימי העצמאות
וימי הזכרון. את השיר ? הס מלהזכיר.

נותרו אם כן כמה תמיהות.

לולה פולמן היתה זמרת ידועה בזמנה וגם מלחינה מוכשרת.
מסתבר, שמעולם לא הקליטה את השיר שלה עצמה .
גורל דומה לזה שפגע בבני הזוג פרלוב – פולמן, אשר היגרו מן הארץ

לארגנטינה, סמוך לעלייתם. פגע גם בעוד אמנים אשר פרנסתם
היתה על שפת היידיש.

האוירה בארץ נגד השפה "הגלותית" שהיה מוחצני בחריפותו
- בהשראת דוד בן גוריון - לא הותירה להם ברירה.

אבל לולה פולמן, ביקרה בארץ מאוחר יותר והפיקה אלבום משלה
ב"התקליט" חיפה. את השיר הזה היא לא כללה בו.
מעניין היה לדעת את הסיבות לכך. האם מחקה תקופה זו מעברה ?

כניצולת שואה עלתה ארצה על אפם וחמתם של הבריטים.
אך כאשר הגיעה לארץ המובטחת, זו דחתה אותה, על חטא השפה.
האם היה כאן צעד של מחאה ? על רדיפת היידיש (לחץ לקריאה)
צבי בן צור העלה את הסברה שהזוג גנז את השיר כי לא נראה להם הולם,

לשיר שיר כל כך פטריוטי אחרי שירדו מהארץ.

גם העובדה שהשיר לא תורגם לעברית היה בעוכריו.
לו נפל לידיו של מתרגם מוכשר כמו אברהם שלונסקי, למשל,
מן הסתם היה מושר עד היום בטקסי יום העצמאות וימי הזיכרון.
נכון לעכשיו לא מצאתי גירסה מושרת נוספת .
מלבד זו המושמעת באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש. שאר הביצועים,
הם חובבניים, ע"י אנשים המשתתפים בשידור, כזה או אחר.

סיפרה לי שרהלע, אשר הוריה היו על האקסודוס, כי כלל לא הכירו את השיר.

שאלתי את מרדכי רוזמן, מה הסיבה לכך ? והוא ענה לי, שהבריטים פיצלו

את מעפילי האקסודוס לשלוש אניות גירוש. [כ 4500 איש, בסה"כ]
אלה שהיו על הספינה של בני הזוג פרלוב - פולמן, [ אושן - וויגור ] הם ששמעו
את לולה פולמן שרה ואף למדו לשיר אותו.

בגרמניה שיכנו אותם הבריטים בשני מחנות נפרדים,

היו כאלה ששמעו את השיר והיו כאלה שלא. האמנים שהפיצו אותו,

לא הגיעו כפי הנראה לכל המחנות.

השיר נכתב בחלקו על האקסודוס - בדרכה לארץ - וחלק נוסף ממנו , הבית האחרון
אשר איננו נכלל בנוסח המושר באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש.
נכתב כבר על אדמת גרמניה.

ההתנהגות הברוטאלית של השלטונות הבריטיים בעת ההשתלטות על האניה,
הבאת ההרוגים והפצועים לנמל חיפה, נעשו מול עיניהם הבוחנות
של חברי וועדת האו"ם, אשר שהו אז בארץ, [ אונסקו"פ.]
גם העברת המעפילים לאוניות הגירוש, תחת מטר אלות, לא נעלמה מעיניהם.
ההחלטה המיידית שקיבלה הוועדה היתה, שיש לסיים את המנדט הבריטי
בארץ-ישראל לאלתר.
גראנדוס, נציג גואטמאלה [אשר היה חבר בוועדת אונסקו"פ ] וחזה באירועים
בנמל חיפה, הצליח לגייס את מרבית ארצות דרום אמריקה,
להצביע בעד תכנית החלוקה, שהתקיימה בעצרת האו"מ ב- כט' בנובמבר
[אז בלייק-סכסס] כמה חדשים אח"כ.

מאחר ואוניות הגירוש לא עצרו בקפריסין, כפי שציפו מהן והמשיכו מערבה,
הזעיק הדבר מייד, את נציגי העיתונות העולמית. אלה העלו מטוס  לאויר
לעקוב אחר מסלול האוניות והפרשה כולה עלתה  לכותרות הראשיות בעיתוני העולם.

העיתונות העולמית צבאה על האוניות, גם בתקופת שהותן
בנמל הצרפתי דה-בוק.
העובדה שהשלטונות הצרפתיים לא שיתפו פעולה עם האנגלים,
איפשרה למעפילים לסרב להוראת הבריטים לרדת מן האוניות.
אורחים שעלו לספינות, נתקבלו ע"י להקת נערות, אשר שרה להם בלהט
את המנון האקסודוס. לולה פולמן לא ישבה בחיבוק ידיים, מסתבר.
האנגלים נאלצו להתקפל נוכח דעת הקהל העולמית העויינת והחזירו
את המעפילים, אל אדמת גרמניה הארורה,חלקם - כאלף איש, שוכנו במחנה המוות ברגן בלזן. שם הושמדו שנתיים קודם לכן כששים אלף יהודים. [כולל נערה בשם אנה פרנק] מה שהבאיש את ריחם סופית.

כך הסתיים המנדט הבריטי שנפתח בהצהרה חגיגת של הלורד בלפור על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - בהקמת מדינה ערבית, נוספת, עבור שבט בידואי מן החיג'אז – בעבר הירדן המזרחי ובעיה בלתי פתורה ממערב לירדן, בין פליטי השואה והתושבים המקומיים [פלשתינאים]. בעיה שגבתה עד כה, כמה עשרות אלפי הרוגים, בקרבות הפורצות מדי פעם בין הצדדים.

בסך הכל פרשת האקסודוס התרחשה באינטנסיביות, אך היתה מוגבלת

לתקופה קצרה למדי. הארועים שבאו אחריה : ההצבעה באו"ם,
החלטת הבריטים לעזוב את ארץ-ישראל, ההכרזה על הקמת המדינה
ומלחמת העצמאות, שבאו בעקבותיה, דחקו את האירועים סביב האקסודוס
לקרן זוית.

פרשת האקסודוס היתה ארוע מכונן בתולדות המדינה, כשלון מבצעי,לכאורה,

אך יצרה את ההכרה הבינלאומית, לאפשר הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל.

האניה שנותרה בנמל חיפה נגררה לחוף "שמן" הסמוך.
הספינה ששטה על המיסיסיפי והיתה ספינת שעשועים של עשירי אמריקה,
עם תאים עשויים עץ מהגוני, עלתה באש בראשית שנות החמישים ונשרפה כליל.
שלד הברזל הושקע כתשתית לרציף מכולות חדש בנמל חיפה.

האקסודוס עולה באש.

כך לא נותר זכר לאניה, אשר מרדכי רוזמן כינה אותה :
"אניית המלחמה של העם היהודי " ויכולה היתה לשמש מוזיאון צף,
לסיפור הגבורה של ההעפלה.

אני מבקש את עזרת הקוראים אשר יש בידם אינפורמציה נוספת,
על השיר, או מחבריו - אשר כבר הלכו לעולמם - או ביצוע של אמן,
אשר כלל את השיר באלבום שלו, ליצור אתי קשר בדוא"ל
המופיע בתחתית העמוד.

הסרתי את הכובע בפניו של ידידי גסטי- אושפיזאי והודיתי לו על מאמציו

להביא לפיתרון החידה שהעסיקה אותי שנים לא מעטות.

- אני חתרן בלתי נלאה, ענה לי האיש - אם מונחת לפני משימה מאתגרת,
אני מבצע אותה עד תום.

- הלו גסטי, לאט לך ! בזכרון הקולקטיבי של השלולית הארץ ישראלית,
להיות חתרן בלתי נלאה, זה לא כבוד כ"כ גדול,
אבל למה שלא תרוץ לנשיאות ? בהחלט משימה מאתגרת.
היה מי שכונה כבר בעבר "חתרן בלתי נלאה " וזכה במשרה הזו.
למה, שלא תבוא אחריו ?

===

בינתיים נבחר נשיא חדש - רובי ריבלין .
והוא בכלל בענייני "אלטלנה. "

הנשיא הנבחר [2014] מוכיח לנו, שחונך על ברכי החינוך היהודי של :
זײַ אַ מענטש. [הייה בן אדם ] איש צנוע , חביב, עם חוש הומור.
מצרך נדיר בקרב מנהיגנו. שיהיה בריא.