" אבא פולניה "

שלחה לי ידידתי הבלתי נלאית, שרהלע , שתחיה,

קישור לאתר בשם " הפולניה ". 

-   כמו שאני מכירה אותך, כתבה, אתה תאהב את זה.

 

מה זה אוהב מאמעלע ? אנחנו מכירים די זמן,  כדי שלא תטעי.

אני מתעורר לחיים, מאתרים כאלה.

שהרי כך נראים חייו של מי שגדל בבית, אצל אמא פולניה.

היא עוטפת את ילדיה, בטוב לב ודאגה.

מומחית לכל השטיקים והטריקים, כדי שהילדים שלה,

יהיו הכי טובים והכי מוצלחים. ובעיקר נורמאליים לגמרי.

כן ! מה  שאוזניכם שומעות, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים, הם אלה המופרעים !

אלא מה ? את הביטויים הכתובים כאן עברית, אני שמעתי ביידיש...

ביקשתי את רשותה של מנהלת האתר, "אניקמה" - מיכל פישביין,

להחזיר כמה מן הביטויים לשפת המקור.

היא הסכימה. תוך התנצלות, שהיא עצמה איננה דוברת יידיש

וכי לצערה שמעה את הביטויים רק בעברית.

לא נורא, מיכל, הגן הפולני - יידישאי הוא גן חזק, בכל מה שנוגע 
לחינוך ילדים. הוא עובד מצויין גם בעברית.

" אַ ײִדישע מאַמע"

[ מתוך ההרצאה : השירים המפורסמים של העם היהודי ]

                                           

זהו ללא ספק השיר היידי המפורסם ביותר. 

השיר אשר חובר ע"י ז'אק יאלן ולב פולאק, זכה להיות מושר ע"י

גדולי האמנים ברחבי העולם כולו. לאו דווקא יהודים.

די אם אזכיר רק כמה, מתוך למעלה מ 50 הביצועים שברשותי :

טום ג'ונס , בילי הולידיי, שארל אזנאבור, ניל סדאקה ואחרים.

הזמר האלג'יראי סלים אל היללי, תרם ביצוע מרשים בערבית.

כמובן לא נישכח את החזן יוס'לה רוזנבלאט שגרם לנו להתרגשות

רבה בביצוע שלו.

אך את הביצוע המרגש מכולם שרה הזמרת היהודיה סופי טאקר .

                                                    סופי טאקר  (1884 - 1966)

גורל – קורות משפחה יהודית במלחה"ע השניה.

מתוך  ההרצאה "בין שואה לתקומה."

קטעים מתוך ספרו של אבי המנוח, על גלותו
 – עם משפחתו - בברה"מ בתקופת מלחה"ע השניה.

עברו כמעט שני עשורים מאז התחלתי לתרגם את ספרו של אבי

 "גורל"  אותו סיימתי, לאחרונה לתרגם, עד סופו.

התחלתי במלאכת התרגום, כאשר בריאותו של אבי התדרדרה.

חיפשתי דרך לשמח את ליבו,  ידעתי שאם אבשר לו כי בדעתי

לתרגם את ספרו לעברית, הדבר ישמח אותו עד מאד.

אכן, הבשורה, הדליקה ניצוץ בעיניו הכבויות,

אך המחלה גברה עליו והוא נפטר ביום הולדתו ה-83. 

תרגמתי עד אז, את הפרק השביעי, מתוך חמישים ותשעה פרקים.

מאז לא המשכתי במלאכת התרגום.

עותק סרוק בפרויקט של סטיבן ספילברג_ לחץ.

בת – שבע נגד חוה 'לה.

[מתוך ההרצאה: שירי-עם  ביידיש, שהפכו לשירים עבריים.

בשנת 1927 , כך מספרת האגדה , יצא הסופר והמשורר לוין קיפניס לטייל באזור מטולה. חפץ היה לבקר ב"תנור" -  מפל המים היהודי הראשון אחר 2000 שנות גלות.
לדאבונו, אף אחד מתושבי מטולה לא התנדב להדריך אותו כיצד להגיע למקום. אכרים עסוקים היו.  זמנם דוחק והמלאכה מרובה.

לעזרתו של המשורר המאוכזב, נחלצה נערה יפהפיה,
בת שבע –  לימים אורני - לבית דוברובין,
 אשר יצאה ללוות אותו אל המפל.





ידיעה ב"ידיעות - אחרונות" מיום 11.12.1997

בדרכם גילו רקפת שצמחה לה מתחת לסלע. בת שבע קטפה את הפרח אימצה אותו אל לבה, הרוח שליטפה את שערה וציוץ הציפורים, השרו על קיפניס את המוזה.  כבר ראינו, שדי לו במילה אחת לכתוב שיר שלם. כאן היו לו תנאים בלתי מוגבלים של ממש.
כדרכו בקודש צירף את המלים לשיר עם יהודי ידוע  מארגאריטקעלעך .[מרגניות.] להיט מוכר, אצל יהודי אירופה.

             רקפת - בביצוע אסתר עופרים [לחץ לשמיעה]

המרדף אחרי שיר ה"אקסודוס"

 [מתוך ההרצאה  "בין שואה לתקומה"]

הסיפור שלי עם שירי העם ביידיש, מתחיל עוד משחר ילדותי.

המקור היחידי לאותם שירים היתה אמי ע"ה. בחלקם שירים ששמעתי

אותה שרה, מן הסתם עוד בילדותי המוקדמת דהיינו בין הגילאים 1-3 שנים.
גיל אשר הספרים העוסקים בפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד,
מציינים כי ילדים אינם זוכרים דבר וחצי דבר, מן הגילאים האלה.

איכשהו המוח שלי קלט את השירים  לא שידר אותם לתודעה,
אך גם לא מחק אותם. עד שבאתי ושלפתי אותם  משם,  בכוח הרצון.

אחד מן השירים הללו היה מונח אצלי שנים ארוכות אי שם בתחתית,
סף הזיכרון.  צף ועלה, רק לאחר שהחלטתי לשחזר את השירים,
שאמי ע"ה שרה אותם.  שיר אשר התחבר באחת התקופות הסוערות,
בחיי העם היהודי, ערב קום המדינה, סיפורה של אניית המעפילים
ה - "אקסודוס. "

ה"אקסודוס" לאחר ה"טיפול"  של המשחתות הבריטיות.  צילום : תום דייל.

אהבה אסורה, או נרות חנוכה ?

[מתוך ההרצאה : שירי-עם  ביידיש, שהפכו לשירים עבריים.]

בחיפושי אחר שירי העם ביידיש, גלשתי לאתר הזמרת טניה סולניק.
טניה זמרת שירי-עם ידועה, שרה שירים ביידיש, לדינו ועברית.

משך את עיניי  קישור לשיר בשם 

"פֿישעלעך קויפֿן (דגים לקנות)  http://www.tanjasolnik.com/wma/fishelech_samp.wma

השיר מספר על עלמה אשר הולכת לקנות דגים בשוק.
כבר מן הצלילים הראשונים נזכרתי בשנות ילדותי המאושרות, ב"גן ציפורה."
אז בימים ההם, כאשר זכיתי לתפקיד הראשי בתור "נר חמישי"  של חנוכה -
שרנו יחד עם הגננת ציפורה את שירו של לוין קיפניס, "מי זה הדליק נרות דקים"

מי זה הדליק נרות דקים,
ככוכבים ברום ?
יודעים גם תינוקות רכים
כי חנוכה היום.

בדיחות יהודיות

מתי צוחקים היהודים באמת ?

מסופר על בעל אחוזה [ פריץ. ] אשר העסיק אריסים יהודיים באחוזתו.
- תטיל על היהודים מסים ותשומות ייצור כפולות ומכופלות,
מאלה שאתה מטיל על אריסים פולניים. 
הורה בעל האחוזה למנהל שלו,
תבוא אחת לחודש ודווח לי על תגובתם.
חזר המנהל אל הפריץ ומספר לו כי היהודים החלו בוכים.

- תכפיל, שוב, הורה לו בעל האחוזה.   
חזר המנהל, כעבור חודש ומספר כי היהודים זועקים בבכי מר, שומעים
גם קריאות מחאה.
- תכפיל שוב , הורה בעל האחוזה. חזר המנהל וסיפר לפריץ, כי קרה דבר מוזר, היהודים החלו צוחקים.
- אם כך מצבם מתחיל להיות בכי רע, קבע בעל האחוזה.

צוויי "פריצים" האָבן זיך צעקריגט.

שרײַבט איינער צום צווייטן :

אויב דו וועסט שלאָגן מײַנע ײִדן, וועל איך שלאָגן דײִנע ײִדן.

שני "פריצים"  הסתכסכו.כתב האחד לשני :

אם תעיז להכות את היהודים שלי, אזי אני אכה את היהודים שלך.

אמרות כנף ( פתגמים ) ביידיש

יידיש אינה רק שפה, זו תרבות חיים שלמה !

אימרות הכנף, הם תמצית אוצר החכמה של עם ושל העם היהודי בפרט.

משפטי מחץ עם מוסר-השכל בצידם.

אוסף אימרות הכנף אשר מובא כאן בחלקו, הן אימרות
שנהגו להשתמש בהן בבית הורי.
אוסף, שאחותי רשמה משך שנים במחברתה.
ביקשה ממני, במפגש לפני שנים אחדות, להוסיף על פי מיטב זכרוני,
אימרות שנשמטו ממנה.
האמת, לא היה לי הרבה מה להוסיף, כיסתה כמעט כל מה שזכרתי גם אני.
צילמתי את הדפים ושמתי אותם במקום הכי הכי בטוח, שאמצא אותם
לכשאחפש אותם. ההמשך, קצת פחות מובן מאליו.

'משה זוכמיר' [משה חפש אותי] 'אַ נעכטיקער טאָג' [יום האתמול]
שש שנים, עברו מאז, לא היה לי שמץ של מושג איפה שמתי אותם.

אמי ע"ה, כשהייתי מספר לה, שאני מחפש דבר מה ואינני מוצא,
היתה עונה לי ככה מן השרוול, בפסקנות, מבלי להניד עפעף :

- זיך אַן אַנדערע זאַך !  [ חפש משהו אחר ! ] וכך היה. 
כל מה, שחיפשתי ולא מצאתי, מצאתי בפעם אחרת כשלא חיפשתי

או שחיפשתי משהו אחר. 
ואם חיפשתי אבידה מהיום, המציאות היו תמיד רק אלה של אתמול.

הפעם חיפשתי איזה מסמך של 'קאפוט חולים'- בינגו ! 
בתוך ערימת המסמכים, מצאתי גם את הדפים האבודים.

מה שאומר כי זײַן געזונט [להיות בריא ] יכול למנוע ממך לחפש במקום הנכון.

שימוש באימרת כנף, יכול לפטור אותך מסבך ארוך של הסברים.

השתמשת באימרה מיצית את העניין.

לפתגמים, אמרות הכנף, אשר מובאים כאן, (שלי ושל אחרים) הוספתי פירוש משלי,
אם כי אציין , שלא בהכרח זהו הפירוש היחידי.

אַבֿרהמל דער מרוויחער - גנב עם לב זהב.

[מתוך ההרצאה מרדכי גבירטיג - האיש ושיריו.] 


לאחרונה שידר הערוץ הראשון בטלביזיה,

הפקה  חדשה של הסידרה "אוליבר טוויסט"
מאת הסופר  הבריטי צ'ארלס דיקנס.

נזכרתי בשירו של מרדכי גבירטיג "אברהמל דער מרוויחער"

[מרוויחער = גנב]  "אברהמל-טוויסט" גירסת הגנב הדעתן 

של העם היהודי.

זהו אחד משיריו הידועים של גבירטיג,
אשר כבונדיסט לא החמיץ את ההזדמנות לעקוץ
את אלה שיש להם, אך מונעים פת לחם מפיו של יתום,
עד שנאלץ לגנוב למחייתו.

כתב אישום חריף נגד החברה.

גבירטיג שם בפיו של הגנב המוכשר
את נאום הסיכום של הסניגוריה, בבית-דין של מטה.
דומה, כאילו אברהמל כבר הורשע על פי הודאתו,

עכשיו נותר שלב הטיעונים, לקביעת  מידת העונש.

- ללא בית נשארתי בילדותי, מספר אברהמל,
העוני גירש אותי אל הרחוב, עוד טרם חגגתי בר- מצווה,
ללא השגחה של עין אמהית. התחנכתי ברחובות המסואבים,
כך הפכתי ל "חברה-מן" איש מן השורה. 

"אני אברהמל המרוויחן המוכשר מכולם ! מעיד על עצמו הנאשם,
בלא מעט גאווה מקצועית. אני עושה מלאכתי בקלילות  ובבטחה."

מרדכי גבירטיג -1877- 1942 הטרובדור הגדול של העם היהודי.

שיריו של מרדכי גבירטיג, הם נכס צאן ברזל של העם היהודי .

שירים אשר הפכו  "עממיים"  עוד בחייו.  אין אמן אשר שר יידיש,

שלא כלל באלבומו מספר שירים של המשורר המיוחד הזה.

מרדכי גבירטיג נולד בשנת 1877 להוריו יצחק ושפרה בֶּרטיג [בערטיג]
משפחה דלת אמצעים מן העיר קראקוב שבפולין.

כבר בילדותו, בגיל 10, נאלץ לנטוש את ה"חדר"
לצאת לעזור לפרנסת המשפחה, כשוליית נגרים.
כל חייו התפרנס מעבודות נגרות. אך מאחר והיה אדם חלוש
מבחינה פיזית, הסתפק בשיפוץ רהיטים ישנים,
במחסן אותו חילק עם אחיו ליאון.

מרדכי גבירטיג, כתב כ 160 שירים בימי חייו.

מרדכי גבירטיג [בערטיג ] 1877-1942

ייחודו בכך, שהלחין גם את המנגינות לשיריו,זאת מבלי שלמד
מוסיקה  וכל השכלתו הפורמאלית מסתכמת בכמה שנות לימוד ב"חדר."

על שיריו נהג לחתום בשם העט גביר'טיג.

על פי גירסה אחת הכינוי נובע מ"געבורט" שפירושו לידה.

לפי גירסה אחרת נטען, כי  כאשר נשאל לפירוש שמו,

ענה : כשהוא כותב שיר, הוא חש כגביר, בערטיג הוא סתם נגר.

 לפני זמן מה פנתה אלי ציירת חיפאית, בבקשה לשלוח לה 
את ספר השירים של גבירטיג.
- מה תועלת תצמח לך מספר, בשפה שאיננה מובנת לך ?שאלתי. 
- את גבירטיג אני שומעת עם הנשמה ! ענתה לי.

קטע מתוך ראיון שהעניק הפזמונאי יורם טהר-לב, 
לעיתון "ישראל היום"  ספטמבר 2013

אַ רויטער צייכן. [אות גבורה]

[ מתוך ההרצאה מרדכי גבירטיג האיש ושיריו. ]

מדליות גבורה לפושעי מלחמה.

ביום ששי האחרון צפיתי בסרטו של חיים הכט "הכינור שחזר" לחץ לצפיה
כאשר חזיתי במעלליו של הקצין הנאצי
דגנהרט [מתחרז עם דגנרט] על חלקו
בהשמדת יהודי צ'נסטוכובה
נזכרתי בשירו של מרדכי גבירטיג :

אַ רויטער צייכן. [ עיטור גבורה ]

דו העלד דו שטאָלצער קריגער !

ווי שענדלעך ווי פּוסט,
ווי מיאוס איז דער אָפּצייכן,
וואָס פֿינקלט אויף דײַן ברוסט .
=

אתה הלוחם,

העשוי ללא חת – הגאה.
כמה מביש, ריקני ומכוער,
העיטור הבוהק אצלך על החזה.

=

להסיר ספק, לא ידוע לי שגבירטיג היה פציפיסט.

נהפוך הוא, כמי שהשתייך למפלגת הבונד היהודית,
לא שלל תגובה אלימה כנגד ה"שקצים" אשר נהגו להכות יהודים.
שיר ה"עיירה הבוערת" אשר נכתב בעקבות הפוגרום בפשיטיק,
התקבל בקרב הציבור היהודי כצורך להקים כח מגן יהודי,
לפעולות הגנה ולמניעת פוגרומים כאלה בעתיד.
שיריו חויבו לקבל את אישור הצנזורה הפולנית, שלא אהבה שירים כאלה
הם נראו בעיניה כהסתה נגד פולנים ונפסלו לא אחת.

גבירטיג לא נקב במפורש בקריאה לפעילות אקטיבית נגד הפורעים,

כדי לא להסתבך עם הצנזורה הפולנית, אבל מי שהיה צריך להבין זאת, הבין.