יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

אהבה אסורה, או נרות חנוכה ?

[מתוך ההרצאה : שירי-עם  ביידיש, שהפכו לשירים עבריים.]


בחיפושי אחר שירי העם ביידיש, גלשתי לאתר הזמרת טניה סולניק.
טניה זמרת שירי-עם ידועה, שרה שירים ביידיש, לדינו ועברית.

משך את עיניי  קישור לשיר בשם 
"פֿישעלעך קויפֿן (דגים לקנות)  http://www.tanjasolnik.com/wma/fishelech_samp.wma

השיר מספר על עלמה אשר הולכת לקנות דגים בשוק.
כבר מן הצלילים הראשונים נזכרתי בשנות ילדותי המאושרות, ב"גן ציפורה."
אז בימים ההם, כאשר זכיתי לתפקיד הראשי בתור "נר חמישי"  של חנוכה -
שרנו יחד עם הגננת ציפורה את שירו של לוין קיפניס, "מי זה הדליק נרות דקים"

מי זה הדליק נרות דקים,
ככוכבים ברום ?
יודעים גם תינוקות רכים
כי חנוכה היום.




מה הביא את האיש, התמים הזה,
לחבר שיר חנוכה לצלילי המנגינה הזו ?

להלן מילות הבית, כפי ששרה אותו טניה סולניק בקישור המצורף :

בין איך מיר געגאַנגען, פֿישעלעך קויפֿן.
האָב איך מיר געקויפֿט, אַ העכט;
און ווער עס איז שולדיק, אין אונדזער ליבע.
דער זאָל אויסגיין ווי אַ ליכט !

בתרגום חפשי :

הלכתי לקנות דגים בשוק,
קניתי לי דג הכט [זאב המים- בקלה ]
ומי שאשם באהבתנו זו,
זה שיידעך כּמו נֵר...!

אתם הבנתם את זה ? קיפניס שמע את המילה "נר"
ישר התיישב לשולחן  וכתב  שיר חנוכה שלם, לאותה המנגינה ממש.





מי זה הדליק נרות דקים  [לחץ לשמיעה]

 מה עם שאר המלים ? בואו נבחן אותן יחד.
זו התרסה כנגד מאהב בוגדני.
הֶכט זה אמנם דג משובח וטעים שהיה עולה על שולחנם
של הנגידים והגבירים בלבד.
אך זהו שם נרדף לאיש רם מעלה, ידוען,
או אם תרצו בלשון ימינו-. V.I.P

הלכה העלמה לשוק והכירה שם את ההכט.
מן הסתם התפתח רומן בינה לבין אותו ידוען,
סיפור טראגי ללא טבעת
ולדאבונה גם ללא "הפי-אנד."
האיש חזר, ככל הנראה אל אשתו...
היא פשוט מקללת את המצב :
- מי שאשם באהבה הזאת, זה, שיידעך כמו נר...


ומה בהמשך ?
אצל קיפניס המצב ברור:

כל נר עליז, כל נר חביב
דולק, רומז, נוצץ.
הילדים עומדים סביב
ולשמחה אין קץ.

טרא-לה-לה. ......  [ לא לשכוח – זה מאד חשוב !]


כולם מסתובבים עם צידניות ביד והשמחה גדולה.
החיים כפיקניק.

מה עלה בגורלה של הנערה האומללה ?
מסתבר שלא היה כאן פלירט קצר .
היה כאן רומן מתמשך על פני תקופה ארוכה :

וכך זה ממשיך :

אַז אַ קאָרטיאָזשניק שפּילט אין קאָרטן,
פֿאַרשפּילט ער דאָך נאָר זײַן  געלט.
איך האָב פֿאַרשפּילט מײַנע יונגע יאָרן.
פֿינצטער איז דאָך מײַן וועלט.

אָן קיין שטיינער, אָן קיין ציגל
קען מען קיין הויז נישט מויערן;
ס'איז נישט פֿאַראַנען
קיין מענטש אויף דער וועלט,
וואָס ער זאָל מיך באַדויערן.

 או בתרגום חופשי :

כאשר קלפן מפסיד במשחק,
ההפסד שלו הוא כספי.
ואילו אני החמצתי את שנות נעוריי
חשך עליי כל עולמי.

ללא אבנים או לבנים 
בית לבנות, לא ניתן.
כעת לא נותר אדם, בעולם
אשר יצטער, על לכתי מכאן.

עם רגשות מועקה ותחושות אובדניות, היא עושה דין וחשבון עם עצמה.
כן, יש לה מסר חשוב לאותו הכט - תאמינו לי הוא לא היה דג וגם לא יצא "צדיק"...
הדגש הוא על המילה "ציגל." ביידיש זו לבֵנה,
אך גם אַ ציגעלע : עז, תיש, שעיר.

היא מגיעה למסקנה שמצידה הוא יכול ללכת... לעז-אזל.


=

סיפרה לי ידידתי, אילנה כהן-סחה, מי שהיתה הרקדנית הראשית
של להקת  "ענבל" והחליפה את מייסדת הלהקה, שרה לוי -תנאי,
כאשר זו פרשה לגימלאות.
לוי-תנאי אשר היתה בצעירותה גננת, נתקלה במחסור של שירי ילדים,
בעיקר שירי חגים, בתקופה שלפני קום המדינה.
 נאלצה לכתוב אותם בעצמה,  מלים ולפעמים גם מנגינה. ["אל גינת אגוז"] 

מן הבחינה הזאת ללוין קיפניס היתה מלאכה קלה יותר. הוא נצמד 
למאגר השירים העצום של יהודי הגולה והיה מחבר מלים, 
למנגינות פופולאריות של יהודי אירופה. 
לחדוותן של הגננות והילדים ביישוב המתחדש בארץ-ישראל, 
שירים המושרים עד עצם היום הזה.

הלכתי לאתר "שירונט" רציתי לראות, עוד איזה שירים חיברה לוי-תנאי.
מצא חן בעיני השיר : "אל תכה" (מנגינה: עמנואל עמירן.)


אל תכה, זה לא נאה
תן לי יד ועוד אחד
חברים טובים נהיה,
חברים טובים נהיה !

כך משכינים שלום בין זאטוטים ? בלי פרוזאק וריטאלין  ?
עם שיר נחמד וליטוף על הראש ?
רק על זה היה מגיע לה פרס ישראל !





 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה