יום ראשון, 21 בינואר 2018

בת – שבע נגד חוה 'לה.

[מתוך ההרצאה: שירי-עם  ביידיש, שהפכו לשירים עבריים.

בשנת 1927 , כך מספרת האגדה , יצא הסופר והמשורר לוין קיפניס לטייל באזור מטולה. חפץ היה לבקר ב"תנור" -  מפל המים היהודי הראשון אחר 2000 שנות גלות.
לדאבונו, אף אחד מתושבי מטולה לא התנדב להדריך אותו כיצד להגיע למקום. אכרים עסוקים היו.  זמנם דוחק והמלאכה מרובה.

לעזרתו של המשורר המאוכזב, נחלצה נערה יפהפיה,
בת שבע –  לימים אורני - לבית דוברובין,
 אשר יצאה ללוות אותו אל המפל.



ידיעה ב"ידיעות - אחרונות" מיום 11.12.1997














בדרכם גילו רקפת שצמחה לה מתחת לסלע. בת שבע קטפה את הפרח אימצה אותו אל לבה, הרוח שליטפה את שערה וציוץ הציפורים, השרו על קיפניס את המוזה.  כבר ראינו, שדי לו במילה אחת לכתוב שיר שלם. כאן היו לו תנאים בלתי מוגבלים של ממש.
כדרכו בקודש צירף את המלים לשיר עם יהודי ידוע  מארגאריטקעלעך .[מרגניות.] להיט מוכר, אצל יהודי אירופה.




             רקפת - בביצוע אסתר עופרים [לחץ לשמיעה]

זלמן שניאור מי שחיבר את  המלים לשיר המרגניות  ביידיש ואף תרגם אותו בעצמו לעברית, התפלץ וכמעט ופקעה בו בלוטת המרה, מרוב זעם.
הכיצד העז הלפלף הארץ ישראלי, ליטול ממנו את הבכורה
על השיר הפופולארי ?

זלמן  שניאור היה בוודאי תובע את קיפניס, על פגיעה בזכויות היוצרים שלו,
אך לרוע מזלו, גם הוא לא החזיק בזכויות על המנגינה,
כך שלא נותר לו, אלא לחרוק שיניים.

סיפור השיר של זלמן שניאור משתייך לז'אנר של באלאדות
אשר הפכו לאגדות - עם.  מאלה שהאחים גרים ליקטו בשקידה
והוסיפו אותם לאוספים שלהם.


מי שמחפש קונוטאציות מיניות בסיפורים הללו,
או סימנים לפעילות מינית מרומזת, ימצא בהם כל מה שחשקה נפשו.

מי שסבור שנושא היחסים "בינו לבינה" היה טאבו אצל אבותינו בגלות אירופה.
יש באמתחתי שיר בוטה עוד יותר העוסק בנושא - המושמע במסגרת אותה הרצאה .

 
סיפור השיר, זהו סיפורה של חוה'לה נערה מתבגרת,
היוצאת לבדה, בשיער זהוב פזור, בצוואר זקוף לעבי היער לקטוף מרגניות.
מציבה אתגר מיידי לכל הזאבים על שתיים, לזכות בחסדיה אם יירדו, כמובן, על ארבע ...
ואכן זאב – תורן, בחור שחרחר מתולתל, מופיע לקראתה מוכן ומזומן למשימת הליווי.



מה את מחפשת ביער ? - הוא שואל .

- מרגניות אני מחפשת, עונה הנערה.
את מחפשת ואני כבר מצאתי את המרגנית היפה ביותר ביער -
הוא מתרברב.
מוסיף מחמאה על שערה הזהוב ועיני הספיר הכחולות שלה.



הוא ממשיך בתחקיר.
חוה המבולבלת, עונה, שמרגניות כבר יש לה מספיק, עכשיו היא צמאה...לא היא מחפשת צל...
הבחור, מבין עניין, מנצל את המבוכה המעושה שלה, ניגש לתכלית [תבטאו תַכלֶס ] ושואל :



צמאה ילדתי ?
עייפה הקטנה ?
המותר לאחוז בידה ?
המותר ללטף ?
המותר לנשק ?
המותר לי רק טראלללה ?




כשכתבתי במאמר קודם שטראלללה זה חשוב, צחקתם עליי,  עכשיו תנחשו לבד, למה התכוון המשורר ומה הוא רצה להביע...
חוה אלברשטיין אשר שרה את השיר, פסחה על הבית הזה מטעמי צנזורה עצמית. מעניין למה ?
חשוד , על הכיפאק חשוד, הטראלללה הזה.


חוה'לה מהשיר [לא הזמרת] מנסה לחמוק בציחקוק נבוך : אסור...אמא לא מרשה... רואים אותנו... שומעים אותנו...


נותרה אם כך שאלת מיליון הדולר.
האם הצליח הבחור השחרחר, לבצע בה את זממו ?
הסכיתו נא :
הבית הלפני אחרון, בשיר.
-    התאהביני  ?   [שואל הבחור ?]
-    אוהב .            [ עונה חוה'לה]
-    את מתביישת ?
-    אני מתביישת   [מודה חוה'לה]
-    אז תאהבי, תתביישי ותשתקי !  [גוער בה הבחור.]



לשיר הזה, היתה מן הסתם השפעה רבה, על ייצור הטסטוסטרון  אצל הגברים בעם היהודי.

הראייה : בין שתי מלחמות העולם, כמעט כל משפחה יהודית במזרח
אירופה, מנתה עשרה ילדים ויותר.

ומה עם לוין קיפניס שאלתם ? הוא ימשיך, כנראה, לצבור תגמולים עבור הרקפת שלו, עד מלאת שבעים שנה לפטירתו.































































































===
*
הבית המוצהב, איננו מושר ע"י הזמרת.


להמשך קריאה : המרדף אחרי שיר האקסודוס.




מארגאריטקעלעך. ( לחץ לשמיעה)מארגאריטקעלעך [לחץ לשמיעה)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה