יום ראשון, 11 בפברואר 2018

" אבא פולניה "



שלחה לי ידידתי הבלתי נלאית, שרהלע , שתחיה,
קישור לאתר בשם " הפולניה ". 
-   כמו שאני מכירה אותך, כתבה, אתה תאהב את זה.



 
מה זה אוהב מאמעלע ? אנחנו מכירים די זמן,  כדי שלא תטעי.
אני מתעורר לחיים, מאתרים כאלה.

שהרי כך נראים חייו של מי שגדל בבית, אצל אמא פולניה.
היא עוטפת את ילדיה, בטוב לב ודאגה.
מומחית לכל השטיקים והטריקים, כדי שהילדים שלה,
יהיו הכי טובים והכי מוצלחים. ובעיקר נורמאליים לגמרי.

כן ! מה  שאוזניכם שומעות, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים, הם אלה המופרעים !


אלא מה ? את הביטויים הכתובים כאן עברית, אני שמעתי ביידיש...
ביקשתי את רשותה של מנהלת האתר, "אניקמה" - מיכל פישביין,
להחזיר כמה מן הביטויים לשפת המקור.
היא הסכימה. תוך התנצלות, שהיא עצמה איננה דוברת יידיש
וכי לצערה שמעה את הביטויים רק בעברית.
לא נורא, מיכל, הגן הפולני - יידישאי הוא גן חזק, בכל מה שנוגע 
לחינוך ילדים. הוא עובד מצויין גם בעברית.




בעוונותי, הייתי תקופה של למעלה מעשר שנים, אב חד-הורי לשני בנים.
למרות שניסיתי למנוע מהם, ככל יכולתי, את מיחזור טראומות הילדות שלי, 
בכל זאת הם "קלטו" אותי וזכיתי מהם לכינוי "אבא פולניה..." 
מסתבר שלא כל כך הצלחתי  להסתיר מהם את אחד מעיקרי החינוך,
שקיבלתי מהורי והעברתי אותו אליהם, ללא כוונות רווח.
טוב, עכשיו אשתדל יותר, אפילו אם הנכדים יקראו לי "סבא פולניה."
לא אספר לכם.
אבל אם הם יקראו לאבא שלהם [הבן שלי] "אבא פולניה" 

כי אז הנכדים יוכלו להתגאות שאת הביטויים שמעו מאביהם,
ששמע אותם מאבא שלו, ששמע אותם מאמא שלו,
ששמעה אותם מאמא שלה, ששמעה אותם מאמ... 
ויצטרפו גם הם לשרשרת הדורות. 

צריך להפליק לילדים, מדי פעם - גם כשלא מגיע להם,
כך יילמדו  שאין צדק בעולם !

אני אבא פולניה ? אני ? ...  





























































































עברית אני מדבר – ביידיש אני חי !


==


"נסיך פולני "

"נסיך פולני" הוא שמו של חבר לפורום, שהשתתפתי בו
בפורטל "תפוז." בוורסיה קודמת: "המגיד מאיישישוק"
 אהבתי את סגנון הכתיבה המשעשע שלו, סיפורים עסיסיים
מהווי העדה החרדית בירושלים בלשון תנכית. 
 הייתי שופך לאגר מצחוק כשקראתי אותם.
בוקר בהיר הבחור נעלם  כלא היה. בניסיון לקרוא לו בחזרה,
כתבתי את שני הסיפורים הרצופים מטה, בכוונה שהכותרת "נסיך פולני"
תמשוך אותו בחזרה.  לא הצלחתי.
אולי הוא יגלוש לכאן בעקבות הכותרת "אבא פולניה ? "
אשמח לשמוע דרישת שלום ממנו.
את הסיפור כתבתי במסגרת סדרת כתבות על השנים הראשונות
שלנו בארץ. התגוררנו אז ביהוד, בבית הנקרא "בית היין." אתר מוכר,
לתושבי יהוד והסביבה.
התקופה - תחילת שנות החמישים, הצנע שרר בארץ.
הורי שהיו מראשוני התושבים, בכפר הערבי, שנכבש זה עתה
במבצע "דני" זכו למשק עזר קטן ליד הבית.
למי ששרדו, כפליטים, את הכפור, הרעב ואת תלאות
מלחמת העולם השניה, בברה"מ של סטאלין.  
תקופת הצנע היתה גן עדן של ממש עבורם.
עז שופעת,  לול תרנגולות - כמאה במספר - אשר גרמו לאמי ע"ה,
לחגוג את ימות המשיח, כאן, בארץ הקודש, 
ארץ זבת חלב־עזים, גבינות, פולקעס וביצים.

 ====

לול התרנגולות במרתף ביתנו,
עמד כולו בסימן  תרנגול בשם "כלופק" [גברבר בפולנית]
יצור קירח. עם כרבולת אדומה לתפארת.
כמה נוצות בזנב ובכנפיים. כולו "חיה רעה."  

דרס והכניע ללא רחם  את יריביו התרנגולים.
 אלהשגדלו  עימו ב- "מחזור א"  וגם התרנגולים, שנולדו
במחזורי הדגירה הבאים של התרנגולות,
 היה מכסח להם את הצורה בעודם קטנים. 
 לא סבל שום נסיון לאיים על הרמונו,  שליט יחיד, כל יכול.

אנו הילדים, אחי ואנוכי, לא העזנו,
להכנס ללול לאיזה צורך שהוא.
ניסיון כזה היה עלול להסתיים באסון.
התרנגול הזה , היה יכול לנתר לגבהים,
מעל מטר וחצי ללא שום קושי.
הרבה מעבר לגובה העינים שלנו דאז.
כניסה ללול שלא בליוויית אבי, גם זה, תוך חיפוי הדדי, היתה בלתי אפשרית.
יכול היה לנקר לנו עין, בלי שום מאמץ או נקיפות מצפון.

נסיון שלו  חד פעמי, לתקוף את אבי, הסתיים בכי רע - מבחינתו.
אבי תפס אותו ברגליו בעודו באויר,
חבט היטב בישבנו עד שזה האדים.
אך לא היה די בכך, התרנגול התאושש, קרא תיגר פעם נוספת.
הפעם אבי העיף אותו לאורך המרתף, עד שניתקל בקיר.
גולש ממנו  למרבה ההפתעה בעודו בחיים, עם חשש לנקע בצווארו.

ההתנסות הזאת, החדירה למוחו הציפורי,
שהפעם ניתקל בכח כביר ממנו.
מאז, כאשר אבי היה נכנס ללול היה פורש לפינה,
מפנה את "כס מלכותו" - כיאה ל'גבר' שהובס.

אבי היה משכים קום,  עם קריאת התרנגול הראשונה.
היה נכנס ללול מפנה את הנסורת עם ההפרשות, לשקים שניצבו בפינה.
מפזר נסורת נקיה, מוסיף מים, תערובת לשקתות,לפי הצורך .
היה אוסף את הביצים לקרטונים מעלה אותם הביתה.
זו היתה שיגרת הלול משך שנים.
"
כלופק" התרגל לנוכחותו - בלית ברירה.

בעוד תגרת מקורו וכנפיו היו מכוונים כלפינו - אחי ואנוכי,
לא כך היה עם אמי ואחותי.
כאשר אבי היה נעדר,  אמי ואחותי נהגו למלא את מקומו.
בעיקר באיסוף הביצים.
מעולם לא ניסה לתקוף, היה מניח להן לסיים את מלאכתן.
ממשיך לשוטט ברחבי המרתף כאילו,
נוספו עוד שתי תרנגולות להרמונו.
לך תדע, שהרי כינויו 'כלופק' היה בפולנית.
שמא היה גילגולו של ג'נטלמן , כזה שמנשק ידיים ?
פריץ פולני של ממש ?
רזומה של תרנגול, עם שם פולני, מי יידע ...

נסיכה פולנית.
שוטטותו, של אבי באתרי בתים חרבים,
באיזור יהוד, הניבו כמה תוצאות חיוביות. באמצעות עגלת היד,
צבר לו די אריחים צבעוניים לרצף את רצפת הפרוזדור, שסופחה אלינו.
לא היתה מרוצפת.
מעשה אמן שיחזר את ה"מדרגות" הקישוט המרכזי של האריחים.
בצבעים שחור ואדום.
ההצלחה בהשלמת ה"פאזל" הזה, הביאה לו את שבחיה של אמי
ואת הצבע להשלים את מלאכת צביעת הקירות.
לקירות בצבע אוקר- זהוב, הוסיף בשבלונה, עיטורי פרחים.
כל פרח קיבל כמה כתמי צבע להגברת  האוטנטיות.
קיטש א- לא- כיפאק- קיטש. תאוותה הבלתי מרוסנת של אמי.
עכשיו לא נותר אלא לרהט את ה"סלון" אשר שימש גם כמטבח.
אבי גרר, אי משם,  שולחן עץ גדול וכמה כסאות,
שהפכו למרכז הפעילות של הבית.
השולחן, אשר שימש גם כשולחן כתיבה,
התמלא כתמי דיו מהתהפכויות אין סופיות,של קסת הדיו.
שהרי העט הכדורי עדיין לא היה בנמצא.
רק בערב שבת, כוסה השולחן במפה צחורה,
עליה הוצב פמוט הכסף של אמי, עם נרות השבת.

שפר מזלו של אבי, מצא כורסה יפיפיה, 
עם מסעד גבוה ופיתוחים, מרשימים, מעץ.
הורי חידשו את הריפוד, הדביקו, מחדש כמה חיבורים רופפים,
הציבו אותה בראש השולחן.
מושב הקבע של אבי, איש לא יקרב, גם בעת העדרו.

באחד הבקרים, בעת שהיתה עסוקה בהכנת ארוחת הבוקר למשפחה,
גילתה אמי שחסרה לה ביצה להשלמת התפריט.
אי משם הגיחה פרגית צעירה, קיפצה במעלה המדרגות,חלפה על פני המבואה.
ללא שום היסוס חצתה את ה"סלון" מתחת לשולחן,
ובניתור קל התיישבה על הכורסה של אבא.

"
כס המלכות" כאילו נועד עבורה.
בקריאות קו-קו,  קו-קו-קו,  פרשׂה את כנפיה,
כרעה על הכורסה, מול עיניה המשתאות של אמי.
לא חלפה דקה , התרוממה ממקומה , ניערה את נוצותיה,
דילגה אל מתחת לשולחן ויצאה, מעדנות, מן הבית.
על הכורסה נותרה ביצה, חמה חמה,
אשר השלימה את הארוחה, שאמי הכינה  .

משחזר אבי לעת ערב,  סיפרנו לו, כי נמצאה לו שותפה לכורסה.
קראנו לה צ'יפה, קיצור שם  ציפורה, או צ'יפה טריינע,
שם נפוץ בין נערות יהודיות בפולין . 
היתה התרנגולת היחידה שקיבלה  "פס חפשי-חדשי" לצאת
מן הלול במהלך היום. 
צווארה היה עטור נוצות צהובות, וגופה לבן.
יחידה בצורתה, מבין כל התרנגולות.
כשהיה אבי מסיים , את פעולות התחזוקה של הלול,
המתינה לו בפתח היציאה, עד שיסיים את מלאכתו.
יוצאת איתו "לחופשי" בשרות הוד מעלתו – אבי -להטיל את הביצה היומית. 
שהרי הוא היה, ה"גבר" בלול, לעת שהותו שם.

בערב, המתינה ליד הדלת , עד שתפתח לכבודה.
לעתים כטוב ליבהה ,יתה מצטרפת אליי ולשתי הגדיות, בשעשועינו.
משתתפת במרדפים אחריהן, או מתחמקת בריצת 'זיג-זג' מפניהן.
ככל הנראה, היתה התרנגולת היחידה בעולם שקירקרה :
"
מה-מה-מה-ק-ו-ו-ק-ו" .
כשם שאיננו בטוח שהגדיות לא געו בקו-קו- מה-מה-מה.

למעלה מחמישים שנה עברו מאז, קשה לי לזכור הכל...

=





















ומה דעתכם על זה ?



להמשך קריאה : " אַ יידישע מאַמע "

8 תגובות:

  1. נפלא! ניהנתי מכל מילה, למרות שאני מדברת יידיש גליצאית וחלק מהמלים מבטאים אצלנו אחרת

    השבמחק
    תשובות
    1. מה זה משנה ? יידיש בניב גליצאי וורשאי, ליטאי, רומני. אנחנו, כפי הנראה זן נכחד. אני מחכה להודעה להכנס לשמורה.

      העיקר הבריאות,
      אבי געזונט
      אלי

      מחק
  2. אמנם יידיש מבינים עם הלב (ולמען הסר ספק אינני דוברת יידיש, לצערי)השילוב של העברית-היידיש-התמונה מזמנים את השפה והופכים אותה לשפה חיה...

    השבמחק
    תשובות
    1. "זײַן אַ מענטש " מאבות המזון של החינוך היהודי.
      המחמאות, הן למיכל על הרעיון והביצוע.

      אני רק תירגמתי, כי ביידיש איז דאָס מער היימיש.
      היימיש [מקורב, ביתי, חמים ]

      מחק
  3. ש'כח, אלי. הסיפורים מעלים חיוך ומזכירים חוויות ילדות משלי, בהיותי יליד מושב ובעל הרמון תרנגולות ותרנגול מושל בהן. לא סתם נקרא התרנגול "גבר"...
    הוסף חוויות מחויכות בלשונך הציורית ונהנה כולנו, הקוראים!

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון גדול !
      להזכר היום, בחוויות ילדות, מלפני שאמרתי "שלום כתה א' " זו חוויה מתקנת.

      מחק
  4. איזה כייףףף לקרוא ולשמוע יידיש, מאחר ואחותי ואנוכי בנות לפולני חיינו כל חיינו את הפיתגמים והשפה בבית.ועתה כשהורינו ניפטרו החלטנו שכדי לא לשכוח את השפה הנהדרת וההומוריסטית אנחנו לומדות כבר שבע שנים יידיש בבר אילן. ממליצה בכל לב לכל אוהבי היידיש!!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון, זה כייף לשמוע, לדבר ולכתוב יידיש.
      אתם מוזמנות להשתתף איתנו בפורום יידיש בתפוז,
      החוגג, היום, את שנתו ה- 11.
      לא חייבים לכתוב ביידיש, ואנחנו מתקנים רק למי שמבקש, כך שלא נגרום לאף אחד אי נעימות. לאחרונה ניכרת מעט ירידה ברמת הפעילות בפורום, כנראה עייפות החומר.
      אנו מחפשים דם חדש, שייתן לנו אַ ביסעלע אַ שאָקל...
      אתן מוזמנות.

      כתובת האתר :
      http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumid=516

      מחק