יום ראשון, 18 בפברואר 2018

מי היה מישה אלכסנדרוביץ' ?



הלהיטות שלי אחר השירים שאמי ע"ה שרה, היו ידועים במשפחתי.
מילדות הייתי נוהג לשבת לידה, להקשיב לשירים הללו. 
אחותי, המבוגרת ממני במספר שנים, מספרת כי לא רק,
שהקשבתי לשירים באופן פאסיבי,  אלא נטלתי חלק אקטיבי ברפרטואר.
 הייתי דורש להשמיע לי  את השירים שאהבתי, 
מקים מהומות אם חלילה פסחה עליהם .
 
בעיקר היה אהוב עלי שיר אותו כיניתי "ײִדאַ פעקאַ" 
[ ײִדל מיט אַ פּעקל" - יהודי עם חבילה/צרור, המחפש ארץ מקלט.]
מה שנותן יסוד לסברה -  לפי המלמול התינוקי - כי באותן שנים,
יכולתי להלך זקוף מתחת לשולחן.

אמי ע"ה שאפה בילדותה להיות זמרת. הדמות הנערצת עליה,
היתה איסה קרמר.
מי שכונתה "הדיווה של העם"   והיתה התשובה הנשית 
ליוס'לה רוזנבלאט.























מאחר ולא היו בילדותה תוכניות ריאליטי כמו "כוכב – נולד",
לא היה מי שיגלה אותה. 
הוריה הסתפקו בכך ששלחו אותה לסבה בוורשה. 
היתה לו מתפרה, בה העסיק את בנות המשפחה , לימד אותן את מקצוע התפירה.
החיבור ל"זינגער מאשין" עשה את התפקיד בשבילה.
[זינגער = "זַמָר" וגם שם של מכונת תפירה נפוצה –
חידוד לשון של ידידי ר' ווירקליך, שיחיה... ]

מרגע שהיתה מניחה את רגליה על דוושת המכונה, היתה פוצחת בשיר.
זה היה הרגע שהייתי נצמד לקרבתה, מקשיב לשירים ודורש הדרן.

החזיון של נער היושב בצמוד לאמו ומקשיב לשירתה, לא נעלם מעיניו 
של דודי המנוח יוסף [אמא קראה לו יוֹסקוֹ ]. הוא לא היה ממש חרדי, 
אבל שמר על אורח חיים דתי.

באחד מביקוריו, קרא לי הצידה ואמר לי כך : 
- זה שאמא שלך שרה יפה, אנחנו יודעים.
אך דע לך,  כי לעולם לא תזכה לחוויה אמיתית משירה, 
אלא אם כן תשמע חזן יהודי, בימים הנוראים, עומד לפני ארון הקודש
בבית הכנסת ומתחנן לפני ריבון העולמים, על נפשותיהם של בני קהילתו.
או אז, הוסיף : "ס'וועלן זיך, בײַ דיר איבערדרייען די קישקעס !"  
[ ייתהפכו אצלך בני המעיים ! ]

גדלתי בבית חילוני. הורי אמנם שמרו על מסורת יהודית, 
אך  אבא לא נהג לבקר בבית- כנסת.

בקיבוץ בו התחנכתי, לא היה מקום תפילה ואם היה - ספק אם היה בו מניין.
הלהט האידאולוגי, באותן שנים נסב סביב השאלה הגורלית :
האם היה סטאלין "שמש - העמים" - אם  לאו.
ויכוח נוקב, שחצה את התנועה הקיבוצית לשניים ,
הפריד בקונצרטינות - תיל, מיטות זוגיות בחדרי שינה.



חזן יהודי ? ימים נוראים ? איש לא עסק בזה, אז וכנראה גם לא היום,

אם כי פה ושם, ניכרים שינויים במגמה.


את המשפט של דודי : " ייתהפכו אצלך בני המעיים "  נטרתי בזכרוני.

עברו שנים, אמי ע"ה, מצאה את מקומה כזמרת ב"מקהלת ווילנה." 
מקהלה, שהתקבלה אליה בחום רב, גם בזכות קולה הצלול
וגם בחסדם של יוצאי ווילנה והסביבה ובעיקר בזכותם של בני 
משפחת בורגין, מייסדי המקהלה, אשר היו ידידי המשפחה.
26 שנים שרה במקהלה הזו, מבלי שהחמיצה אף חזרה, כמעט, 
ואף קונצרט.




 

באחד מביקורי אצל ההורים, גיליתי קלטת לא מוכרת על השידה. 
 היה רשום  עליה, בכתב יד מצד אחד בלבד :  מישה אלכסנדרוביץ'.
- מי נתן לך את הקלטת שאלתי את אמי ?
- שמו כתוב שם, ענתה לי.
- מי זה מישה אלכסנדרוביץ' ? הקשיתי, מעולם לא שמעתי עליו.

אמא לא ידעה לספר לי עליו  דבר. כל שידעה לספר, 
כי הוא נוהג לבוא מדי פעם, בזמן החזרות, לבקר מכרים מווילנה. 
לפעמים, כך סיפרה, הוא נוהג להצטרף לשורת המקהלה, 
לשיר יחד עם כולם.
מעבר לזה לא ידעה לספר,  חוץ מאשר, כמובן, שנתן לה את הקלטת,
אותה נתן גם לשאר חברי המקהלה.

נטלתי את הקלטת אתי, על מנת לשכפל אותה. 
בדרך הביתה, תוך כדי נסיעה  הכנסתי אותה לטייפ שבמכונית והקשבתי.
השיר הראשון  "דאָס יידישע ליד " משך אותי כבמטה קסם.
קול הטנור הקטיפתי של הזמר,  גרם לי לעצור בצד הדרך,
לדומם מנוע ולהקשיב.

או אז באה גם ההפתעה הגמורה.

בשיר שולבו כמה קטעי חזנות, מתפילות ראש השנה ויום הכיפורים 
ובהמשך, משירי שמחת תורה.
הצטמררתי, או כפי שדודי אמר : התהפכו לי המעיים ! 

עד שהגעתי הביתה החזרתי את השיר למן ההתחלה, עוד כמה וכמה פעמים.


 
תמונת האלבום המקורי, שהופק בישראל - 1972

שלושים שנה היתה מונחת אצלי הקלטת הזאת, מבלי שידעתי מיהו הזמר. 
התמיהה שלי היתה : הכיצד זמר נפלא כזה מסתפק בקלטת פשוטה ?
איך זה קורה , שאף מפיק, עד כה, לא עלה על הקול המופלא הזה  -
מה שנראה לי כמחדל רציני ביותר- עד פאשלה נוראית.

מדי שנה, בימים הנוראים אני מקשיב לשיר "דאָס ײִדישע ליד"
[השיר היהודי] ואל קטעי התפילה שבתוכו.
השיר, אשר מילותיו נכתבו ע"י אנשל שחור והולחן ע"י שלום סקונדה, 
הפך  למעין "מקדש- מעט" עבור חילוני כמוני, אשר לא זכה עדיין 
לשמוע חזן מתפלל בימים הנוראים - משך יום שלם - בבית כנסת.

להלן קטעי התפילה השזורים בשיר :


א-    "הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשֹ נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל,
בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי. "

ב- " מיוֹם כִּפּורִים זֶה וְעַד יוֹם כִּפּורִים הֲבָּא עֲלֵינו, לְטוֹבָה."

ג- " שִׂישִׂו ושִמְחו בְשִמְחַת תּורָה, ותְנו כּבֿוֹד לַתּורָה,
כִּי טוֹב סֲחֲרה מכֹּל סְחוֹרָה מְפַּז ומְפְנִינִים יְקֳרָהּ.
כִּי נַגִיל וְנָשִׂישׂ בְזאֹת הַתּוֹרָה כִּי הִיא לָנו עוֹז וְאוֹרָה.
שִׂישׂו וְשִמְחו בְּשִֹמְחַת תּוֹרָה "


את הסקרנות שלי, לגבי הזמר, סיפק לי אחרי שלושה עשורים 
ידידי, דב זילברמן, כליזמר צפתי * וכן אתרי החיפוש באינטרנט :

מישה אלכסנדרוביץ, נולד בלטביה, בסמוך לעיר קובנה.
כבר בילדותו הבחין אביו כי לילד יש קול מיוחד ומיהר לרשום אותו 
אצל מיטב המורים לזמרה.
בגיל 7 נודע כ'ילד פלא' כשהופיע באולמות הקונצרטים.
לחזנות הוסמך רק כאשר היה  בן 18 , לא לפני שעבר את מבחני הקול 
אצל החזן משה קוסוביצקי  ונתמנה רשמית, לחזן בית הכנסת 
המרכזי של העיר קובנה.

ערב מלחמת העולם, עוד הספיק להשתלם, משך כשנתיים, 
אצל מורה לשירת אופרה - באיטליה.

בתקופת  מלחה"ע השניה הופיע בפני חיילי הצבא האדום – 
בתוך מהלך הקרבות -
מה שהעניק לו את העיטור "גיבור ברית המועצות."

אלכסנדרוביץ' עלה לארץ בתחילת שנות השבעים, שנתיים לאחר עלייתה
של הזמרת נחמה ליפשיץ.
בעוד היא זכתה לחיבוק אדיר, מצד הממסד האמנותי 
ומן האמרגן גיורא גודיק, אשר היה אז בשיא פריחתו העסקית,
חיבוק אשר נתמך ע"י ראשת ממשלת ישראל דאז, הגב' גולדה מאיר.
על מישה אלכסנדרוביץ' לא שמעתי מילה וחצי מילה.


מיכאיל (מישה) אלכסנדרוביץ'


כבעל עיטור "גיבור ברית המועצות" הוא סורב
תחילה  ע"י השלטונות מלצאת את ברה"מ. 
רק מאמציו  של יוסף תקוע , אז שגרירנו באו"ם והשתדלותו של או- תאנט,
מי שהיה אז מזכיר האו"ם - אצל השלטונות הסובייטיים - הוא הורשה לצאת לישראל.









במהלך הקריירה שלו בברית המועצות 
נמכרו תקליטיו, בלמעלה מ 20.000.000  ( עשרים מיליון ! ) עותקים. 
הוא נחשב לזמר- עם סובייטי מן השורה הראשונה. הופיע בפני מנהיגי ברה"מ,
ביניהם סטאלין, כרושצ'וב ואחרים.

מישה אלכסנדרוביץ'  על אחד מתקליטיו. מצד שמאל תמונה מקונצרט שערך בגיל 7...
הנתון הזה, הרגיע מיד את חוש "מגלה
הכשרונות" שבי . 
מסתבר כי  נמצא מפיק שעמד על כשרונו של אלכסנדרוביץ'...
עשרים מיליון תקליטים  בברית המועצות ? מן הסתם, שווים לפחות כמו קסטה אחת, בישראל.






על השיר "דאָס יידישע ליד" הוא סיפר באחד הקונצרטים הפומביים,
שערך, שם הוא מבכה על פטירתו של מחבר מנגינת השיר,
שלום סקונדה.  (1974) :
"...העולם התרבותי והמוסיקאלי היהודי ובפרט - זה של משפחת החזנים-
איבד זה לא מכבר, את הגאווה, של הנגינה היהודית.
שלום סקונדה, זכרונו לברכה, נכנס להיסטוריה של המוזיקה  היהודית,
כאגדה וכך יישאר שם לתמיד.
בביוגראפיה הפרטית  שלי, למרות שחייתי שלושים שנה
ב"גן העדן הסובייטי" ( כאן, הקהל פרץ בצחוק...)
שמו של שלום סקונדה ליווה אותי כל ימי חיי. 
אסור היה לי לשיר שם ( בברה"מ ) חזנות, לעתים נדירות שירים יהודיים.
אך שרתי הכל ! בסודי-סודות, ב"שו-שו" הכל עשיתי בגניבה, 
על אפם וחמתם (אויף צו להכעיס- במקור ) של הגויים.."

בארץ הוצע לו לשמש חזן בבית הכנסת הראשי ברמת גן.

בשנת 1972 הוציאה חברת התקליטים R.C.A  את האלבום :
"דאָס יידישע ליד " (השיר היהודי) אותו הפיק עבורו  המלחין והמנצח 
אריה לבנון. האלבום מכיל עוד 9 שירים ממיטב הרפרטואר היידי.
זהו האלבום, אותו שיכפל על קלטות וחילק בין חברי "מקהלת ווילנה" 
כמתנת פרידה, טרם עזב את הארץ.

בתקופת מלחמת יום הכיפורים הוא הוזמן לסדרת קונצרטים בארצות הברית.
שם  מצא את מקומו  ואת היקפי הקהל להם היה מורגל. 
קהל שוחרי התרבות בישראל, היה קטן מדי על מידותיו.

לאחר נפילת הקומוניזם בברה"מ, הוזמן להופיע ברוסיה,
לסידרה של  40  קונצרטים בפני אולמות מלאים.

מישה אלכסנדרוביץ' התאזרח בארה"ב, אחר כך עבר להתגורר 
במינכן גרמניה, שם מתגוררת בתו היחידה. 
הוא נפטר ביולי 2002 . 

 
מישה אלכסנדרוביץ' 1914 - 2002   






















היום, כאשר אני שומע את זמרתו של מישה אלכסנדרוביץ' 
ואת קטעי החזנות בביצועו, אני יורד לסוף דעתו של דודי יוסף ע"ה.

מפליא אותי באיזו קלות, שירתו עוברת אצלי את שכבת העור החיצונית,
המרופדת במעטה עבה של סוציאליזם - שמאלני,
עליו התחנכתי בנעוריי בתנועות הנוער ובקיבוץ .
חודר אל  נימי נפש עמוקים, אותם אני מכנה ביידיש : "דאָס פּינטעלע ײִד. " 
 
ביטוי, אשר עד כה לא מצאתי תרגום הולם לעברית - שישביע את רצוני.








*
דב זילברמן - כליזמר צפתי.





















להמשך קריאה : "אבא פולניה"



2 comments:

  1. יישר כוח על הרשימה הזו!!!! קניתי לא מזמן דיסק עם שירי געבירטיג ויש שם ביצוע מופלא של מישה אלכסנדוביץ' לשיר "משה'לה מיין פריינד". אני התאהבתי !!! גם בגעבירטיג וגם בביצוע...

    השבמחק
  2. אכן טליה,
    השיר של גבירטיג "משהלע מיין פריינט" נמצא באותו הדיסק - בהפקת אריה לבנון - של מישה אלכסנדרוביץ, בו מושמע השיר "דאס יידישע ליד" שיר מס' 3. יש ללחוץ על השורה השלישית, על מנת לשמוע את הביצוע. או פשוט לשמוע את הדיסק כולו.

    השבמחק